<h1>העיטור אות מ' מרד ש"ב</h1>
<h2>דף פה.</h2>
גרסינן בפרק יש מותרות תנו רבנן אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש להן כתובה פירות בלאות ומזונות והיא פסולה וולדה פסול וכופין אותו להוציא. שניות מדברי סופרים אין להן כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות והיא כשרה וולדה כשר וכופין אותו להוציא. אמר רבי שמעון בן אלעזר מפני מה אמרו אלמנה לכהן גדול יש לה כתובה מפני שהוא כשר והיא פסולה וכל מקום שהוא כשר והיא פסולה קנסו אותו בכתובה ומפני מה אמרו שניות מדברי סופרים אין להן כתובה מפני שהוא כשר והיא כשרה וכל מקום שהוא כשר והיא כשרה קנסו אותה בכתובה. רבי אומר הללו דברי תורה ואין דברי תורה צריכין חזוק והללו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק דבר אחר זה הוא מרגילה וזו היא מרגילתו. וכבר קיימא לן הא דקתני אלמנה לכהן גדול יש לה כתובה כרבי. ירושלמי מה נפק מביניהון המחזיר גרושתו משנשאת מאן דאמר אלו על ידי שהן דבר תורה זו הואיל והיא דבר תורה יש לה כתובה. ואית דבעי מימר אלו על ידי שקנסן בידן וביד הולד [וזו הואיל ואין קנסה בידה וביד הולד] לפיכך אין להן כתובה.
<h2>דף פז:</h2>
גרסינן בפרק האשה האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעלך ונשאת ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה ושלשה עשר דבר בה. ירושלמי אין לה פירות שאינה יכולה להוציא ממנו פירות שאכל. [ע"ש בעיטור שהעתיק משנה זו (באות מרד בשער השני) גבי הנך דאין להן כתובה אבל תוספת יש להן ע"ש].
